כמו הורים רבים שפנו אלי בימים האחרונים, נדהמתי לגלות כי למעט בית הספר תיכון עירוני ממלכתי דתי לבנות הרוא"ה, לא נכנסנו אהל-שם ובליך אפילו לתחתית רשימת "20 בתי הספר המובילים באחוזי הזכאות לבגרות".
אז מה קרה? הרי המורים מלמדים באותה מסירות, הילדים אינטליגנטים כשהיו, ההנהלות עושות עבודתן נאמנה וההורים תומכים כבעבר.
לדעתי, זו היא תוצאה של תהליך בן מספר שנים, וניתן למנות מספר סיבות עיקריות לכך:
1. היעדר משמעת לימודית:
לצערי, עיריית רמת גן לא מצאה לנכון לגבש למערכת החינוך "קוד אתי עירוני אחיד מחייב" בנושא התנהגות נאותה, כפי שכבר קיים במספר ערים. זהו אמצעי יעיל לתת גיבוי לבתי הספר ולתמוך בהם בהקניית משמעת בכלל ומשמעת לימודית בפרט. כבר לפני כשנה הצעתי לעירייה למנות "קצין קבילות לתלמידים והורים", כך שההתייחסות והטיפול יהיה אחיד. כידוע אחידות ועקביות הם מאבני היסוד של הטיפול בבעיות משמעת.
2. מבדקי מעבר בסוף כיתה ח' בבתי הספר היסודיים:
בשנים בהן הנהגתי את תיכון בליך והייתי גם יועץ פדגוגי של אגף החינוך בעיר, הכנסתי נוהל
עירוני של מבדקי כניסה במתמטיקה ואנגלית בסוף כיתה ח'. מטרת המבדקים הייתה "ליישר קו" (מבחינת הספק החומר) בין בתי הספר היסודיים בעיר, לייצר רצף לימודי בין בית הספר היסודי לתיכון ולקבוע רף אליו צריכים להגיע התלמידים עם הגיעם לתיכון. בזכות שיתוף הפעולה הפורה והמוצלח שנרקם בזמנו בין צוותי בית הספר היסודי לתיכון, הגיעו התלמידים לתיכון עם רמת הידע הנדרשת וגם למעלה מכך. כך התאפשר להקדיש שעות לימוד רבות בתיכון להעמקת הידע וטיפול אישי בתלמידים המתקשים בנושאים ספציפיים.
3. טיפוח האינדיבידואל וכישוריו של התלמיד:
תלמידים מוכשרים רבים מפנים את כישוריהם ומרצם לעיסוקים חוץ בית-ספריים חיוביים, כגון תנועות נוער, ספורט, אמנויות שונות, ועוד. כמנהל בליך שמתי לי ולכל הצוות למטרה להיות מעורבים בחיי כל ילד ולסייע לו למצות את כישוריו. חייבתי תיאום בין הלימודים/מבחנים לבין הפעילויות המבורכות הללו וכן הנהגתי תעודות הצטיינות והערכה גם על הצלחות מחוץ למסגרת הבית-ספרית ( מדריך בצופים, פעיל בלהקת ריקוד, וכו'). התוצאה הייתה קירוב הילדים לבית הספר והפיכת בית הספר מאויב לאוהב. בכך הצלחנו לגרום לילדים להעתיק את כישוריהם ומרצם גם ללימודים.
כדי שנחזור ל"חמישייה הפותחת" ונעניק לילדינו את האפשרות להגיע להישגים מרשימים, העירייה חייבת ונדרשת לגבש-יחד עם הצוותים החינוכיים, קוד אתי עירוני מחייב בנושא המשמעת הלימודית.
לא זו בלבד, העירייה חייבת ונדרשת לחזור ולייצר שיתוף פעולה הדוק בין בתי הספר היסודיים והתיכונים בעיר, כך שיתאפשר לכל תלמיד ותלמידה להגיע מוכן לתיכון.
אני סומך על הצוותים החינוכיים בעיר, שעם גיבוי מתאים מהעירייה "יחזירו עטרה ליושנה".
הכותב הוא מנהל תיכון בליך לשעבר, וכיום חבר מועצת העיר רמת גן.
למידע נוסף - כנסו לאתר הבית של ישראל זינגר
אודות ישראל זינגריליד רומניה,. נשוי לחגית, אב לרן, גלית וניצן.משנת 2003 מכהן כחבר מועצת העיר רמת-גן.במשך 18 מנהל את בית הספר התיכון "בליך". 2007 - מנהל פדגוגי של הפרויקט הארצי של משרד החינוך לשיפור הבגרויות.
2006 - מנהל מכללת רעננה.2006 - דירקטור בחברת התקשורת הבינלאומית XFONE.2005 - חבר הנהלת המכללה לביטחון לאומי לנוער.2005 - ניהול כולל של אליפות העולם לנבחרות שחמט (מונדיאל השחמט) , באר-שבע.2004 - חבר הנהלת אופק 2000, המועצה הציבורית להכוונת מקצועות העתיד בישראל.2004 - יועץ ועדת החינוך של הכנסת.2004 - מנחה בפיסיקה באוניברסיטה הפתוחה.2003 - חבר מועצת העיר רמת-גן וחבר בוועדות העירוניות - חינוך, כספים, שלום הילד ושימור.1998 - מייסד ויו'ר אגודת הכדורסל נשים מכבי בליך-רמת חן ופרויקט הילדות העירוני.1992 - עוזר למנהל אגף החינוך ברמת-גן בנושאי פרויקטים חינוכיים.
1991 - דירקטור בחברת Rada.1985 - מנהל בית הספר התיכון בליך ברמת-גן במשך 18 שנה.
1984 - סגן-מנהל בית הספר התיכון בן-צבי בקרית-אונו.1978 - תואר שני בפיסיקה גרעינית(חלקיקים אלמנטריים), אוניברסיטת תל-אביב.